בסמוך לכל מערכת בחירות (המתרגשת עלינו למגינת הלב לעיתים קרובות מדי לאחרונה) נזכרים הפוליטיקאים המבקשים לקושש קולות תחת הטיקט – "החברתי" בכך שיש במדינת ישראל זכאים (רבים מדי) לקבלת דיור ציבורי – ולכן – הפלא ופלא שיש גם צורך בהעמדת דיור ציבורי ראוי – מודרני והולם לאותם זכאים בערים השונות בארץ.
לא סוד הוא כי עד לשנת 2040 תהיינה חסרות כ2.7 מיליון דירות במדינת ישראל. עשרים שנה הם פרק זמן קצר במונחים של מדינה. ויודגש – החסר העצום בדירות למגורים לא מתבסס על איזו תחזית גרנדיוזית של עלייה מאסיבית מחו"ל (כדוגמת העלייה מברה"מ לשעבר) אלא המדובר בגידול רגיל, טבעי וסטנדרטי של האוכלוסייה במדינת ישראל.
למתעניינים – מדובר בהחלטה פומבית של ממשלת ישראל אשר אישררה את החלטת קבינט הדיור הלאומי שהתבססה על עבודת מחקר ענפה של משרד השיכון, קבינט הדיור הלאומי ומנהל התכנון. זו היא קביעתה האסטרטגית של ממשלת ישראל לגבי פורטפוליו דירות המגורים החסרות למדינת ישראל (החלטת הממשלה ניתנת לעיון פתוח באינטרנט באתר רוה"מ- "החלטות ממשלה") לפיה תוך 20 שנה תהיינה חסרות במדינת ישראל כ-2.7 מליון דירות חדשות (וכדי לסבר את האוזן, בגלל שהמספר העצום הזה לא באמת נתפס – יש צורך בטווח הקרוב בבנייתם של עוד חמישים וארבעה אלף בניינים חדשים שבכל אחד מהם ישנן רק 50 דירות בבניין).
לפי החלטת הממשלה שמיפתה את המחסור החריף בדירות בשנים הקרובות- יהיה צורך לבנות "קומה ב'" למדינת ישראל. חלק נכבד ביותר מכמות הדירות החסרות חייב יהיה להיות מוקצה לזכאי הדיור הציבורי- דיור ציבורי הוא מערך מפותח שקיים בכל מדינות ה-OECD אך הוא מצוי די בתחילתו במדינת ישראל. החוק הנוכחי קובע כי דיירי "עמידר" רשאים לרכוש את דירתם מעמידר ותמורת הממכר (תמורת הדירה שאותה רכשו מעמידר) תשמש לרכישת דירות חדשות ליתר זכאי הדיור הציבורי. אולם הדבר דומה (מבחינת הסכום הכספי שמגויס בדרך זו) לניסיון "לייבש את הים בכפית". היינו ללא מקור תקציבי ממשלתי משמעותי נוסף ונפרד "הצבוע" לשם מטרה ייעודית זו (של רכישת דירות חדשות למאגר זכאי הדיור הציבורי) לא ניתן יהיה להדביק את המחסור הקיים בדירות לדיור הציבורי (שרק הולך ומתרחב בחלוף כל שנה).
טוב תעשה הממשלה הבאה שתקום באם תשכיל לתכנן לטווח ארוך (ולא רק "מתחת לאף"- לשנת התקציב הנוכחית) אלא לכל הפחות לחמש השנים הבאות (ומאד רצוי אף לעשר השנים הבאות) תקציבים מוגדרים אשר יגדלו בכל שנה – לטובת תקצוב ייעודי לרכישת דיור ציבורי לזכאי הדיור הציבורי (בדומה לתקציב סל התרופות אשר גדל בכל שנת תקציב למען החולים). "דיור ציבורי" הוא לא עוד סלוגן מתכלה עם גמר קמפיין הבחירות. דיור ציבורי ראוי, מודרני ובעיקר מספק, יהווה את אחד ממרכבי החוסן הכלכלי והלאומי של מדינת ישראל.
