לא היתה כותרת שלא דיברה על החרם הטורקי של ארדואן על יצוא חומרי בנייה ומוצרי בנייה הנחוצים לענף בישראל. עוד לפני החרם הטורקי, מדד תשומות הבנייה הצביע על מגמה קבועה, או "קו ישר", של התייקרות חודשית של תשומות הבנייה.
החיפוש אחרי תחליפים בסין ושות', העלות הגבוהה של השינוע שלהם לארץ והתארכות משך הזמן להובלתם ארצה, בניגוד להובלה מטורקיה הקרובה, יוסיפו להגדיל את העלויות הישירות של בניית הדירות בישראל, בגלל ההתייקרות של פקטור חומרי הייצור.
גם בפקטור תשומות העבודה אין חדשות משמחות, לאחר שהופסקה לחלוטין העסקת פועלי בניין עזתים, ולאחר שהופסקה כמעט לחלוטין העסקתם של פועלי בניין משטחי יו"ש. הניסיון להפעיל את "תוכנית ב'" בדמות יבוא פועלי בניין מסין לא עובד, בעיקר בגלל שיקולים ומחלוקות מדיניות עם סין, וגם מצד הודו ומולדובה יש הרבה דיבורים בעניין, אך מעט מעשים ומעט תוצאות.
כך, גם בפקטור כוח העבודה ענף הנדל"ן נקלע לאי־ספיקה, שגוררת כבר עכשיו עיכובים שלא ניתן להימנע מהם במועדי מסירת הדירות.
גם אם נתעלם מגלי האנטישמיות בקמפוסים בארה"ב, מהשנאה בקמפוסים באירופה ומהביקוש הער לדירות בארץ, שבגללם קבוצות גדולות של צרפתים כבר נמצאות כאן – גם הצרכן הישראלי לא יכול לשבת ולחכות לדירות חדשות, ותינוקות ממשיכים להיוולד גם במלחמה. דירות הן לא מוצר עונתי כמו אבוקדו. התכנון והייצור שלהן אורך שנים קדימה, ולכן ההמלצות הדחופות לממשלת ישראל הן שלוש:
ראשית – הקמת "קונסורציום השכירות", בהשתתפות חברות הבנייה הגדולות במשק ובפיקוח ממשלתי הדוק לשכירות ארוכת טווח (עשר שנים פלוס עשר שנים), כמו שמקובל באירופה. כדי שזה יהיה בר־ביצוע ואטרקטיבי בהיקפים של כ־30 אלף דירות בשנה, יש להבטיח תמריצים כספיים נדיבים ליזמים, הן במיסוי והן בביצוע (סעיף "הפרס־קנס" הידוע), על ביצוע לפני מועד היעד; ומנגד – קנס בגין איחור בביצוע.
שנית – הגדלה ניכרת של הכספים לתקציב הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. רק תמריצים כספיים משפיעים על ראשי הערים. פחות משפיעה עליהם חקיקה על סטרואידים.
שלישית – שימוש הפוך, חדשני ומחוץ לקופסה במערכת המס: מתן גזרים במיסוי, ולא מקלות, כגון קביעת חלון הזדמנויות קצוב בזמן לשנה למכירת דירות מוכנות, תוך מתן הקלה בתשלום מס השבח שכרוך במכירתן. סוכרייה לאזרח כדי לתמרץ אותו למכור את הדירה בהנחה במס, בדיוק כמו שנעשה בהצלחה רבה במבצעי חילוץ הרווחים הכלואים בחברות. ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא עורך דין המייצג חברות בנייה
