ששון ונטורה מוכר הארטיקים התהלך לאיטו בחוף הים בשמש היוקדת ושאג בגרון ניחר-״אני הולך״!! ״אני הולך״!!
מיד תור של זאטוטים והוריהם נעמד בתור לידו ופשוט פירק לו את צידנית הקלקר. לא נותר מקל אחד של ארטיק. האם הוא למד בפקולטה למימון ולמנהל עסקים בהארוורד או ב-L.S.E. ? לא. ששון ונטורה למד בפקולטה למנהל עסקים – באוניברסיטת של החיים. שנות עבודה רבות בים לימדו אותו שכשהציבור מריח שיש לפניו ממתק / הטבה שבעוד רגע תסתיים- הוא לא עושה ניתוח יתר אלא רץ ומסתער (מחשש שלא יישאר גם לו ממתק).
לאור העלייה החוזרת (התפרצות?) של מחירי הדירות ב-9% בזמן קצרצר הורה שר האוצר שולמן לכנס דיון לילי דחוף בלשכתו בקריה בת״א. ״מה עושים״? שאל השר את יועציו הבכירים. ״הפעם תביאו לי לשם שינוי מעשים. ולא עוד מהפקה-פקה הרגיל״.
ראש אגף התקציבים באוצר – תחכמוני- פנה לשר שולמן: ״השר, הפעם אין לנו ברירה״ אמר בפאתוס. ״אם לא נרסן אבל בהרבה כח את ההתפרצות הזו – נאבד לגמרי שליטה על המצב. מוכרחים להעלות את מס הרכישה למשקיעים – אבל הפעם בגדול״. עוד הוסיף תחכמוני "בלי מקל זה פשוט לא ילך. הציבור חייב לדעת שמחכה לו מקל – ורצוי עם שפיץ ממוסמר – כדי שהפעם זה כן יעבוד״.
״נשמע רעיון טוב״ אמר השר שולמן ״רק שיש לי שתי בעיות: הראשונה – שחבל שצריך לעשות את זה בחוק, בשלוש קריאות – אני בטוח שמפלגת 'מלאכי השרת' תטרפד לי גם את זה – רק בגלל שאני הצעתי את זה. השנייה – הבטחתי בכל כלי התקשרות לפני הבחירות שלא אעלה מיסים וגם עשיתי להם עם – 'ריד מיי ליפס'. אולי יש כאן למישהו רעיון אחר?״.
ראש אגף "איפכא מסתברא" באוצר – מאי – (*זהו האגף שהוקם באופן סטטוטרי לאחר משבר האינפלציה, משבר ויסות מניות הבנקים, 2008 ובמטרה למנוע – בחוק- הישנות מסוכנת של חשיבה אחידה ומונוליטית באוצר) ביקשה את רשות הדיבור: ״כב׳ השר- זה רעיון לא טוב״. ״מה עכשיו״? שאל שולמן.״תראי מה קורה פה. זו שעת חירום. הרי לכל רעיון טוב אתם מתנגדים״, והאמת שהוא היה נשמע די לחוץ .
״השר״ אמרה מאי, "זה רעיון גרוע ראשית, מכיוון שקודם כל בלי דירה להשקעה לא תהיה אף לא דירה אחת להשכרה (וגם ככה שוק השכירות באזורי הביקוש כבר בכשל מוחלט – אנחנו כממשלה – בכלל לא נמצאים בשוק המשני של השכירות). בנוסף, ואני מקווה שאני לא מגלה כאן את אמריקה לתחכמוני – הציבור ממילא רוכש את הדירות האלה – רק שרושם אותן על בני משפחה מעל גיל 18 'כדירה יחידה' (וזה דבר שלגמרי מותר במדינה חופשית ודמוקרטית). שלישית, כבר הזהרנו בפעם הקודמת את השר אדמון שהעלת מס הרכישה לא רק שלא תעזור לרסן את הביקושים – אלא תתפוצץ לכולנו בפרצוף כמו סיר לחץ- כי אי אפשר באמת לשלוט על הביקושים.
"תראה, השר- כמו שהתחבורה קשה יותר בבוקר עם פקקים נוראיים – גם הדיור נהיה כאן קשה יותר ויותר מיום ליום. פשוט נהיה כאן צפוף (ויהיה עוד הרבה יותר צפוף) ואת גלי הנזק של הניסיון המלאכותי של השר אדמון לשלוט בביקושים אנחנו רואים עכשיו בכל יום עם עליות מחירים תלולה״. ורביעית, כבר אלברט אינשטיין אמר שלעשות את אותה הפעולה שוב ושוב ושוב, ובכל פעם לצפות לתוצאה אחרת- מה לעשות – זו טיפשות.
״אז מה הצעתך הנגדית״, שאל השר שולמן?
"היא נורא קלה" ענתה מאי- "והיא לא צריכה חקיקה ראשית, אפשר לבצע אותה למחר בבוקר רק בהוראת שעה"! מיידית".
מה ?! איבד שולמן כבר את סבלנותו
"פשוט לקבוע בהוראת שעה פטור לאפס מס שבח למוכרי דירות מגורים שימכרו אותן בחלון הזדמנויות קצר – בשנה הקרובה בלבד עד אוגוסט 22".
אני מזכירה שזה בדיוק כמו שעשינו בעבר בחוק מס רכוש. חוק מס רכוש לא בוטל. אלא רק השיעור שלו עודכן לשיעור 0.
בכך אמרה מאי "נשחרר אלפי דירות מיידית לשוק. הציבור יריח שיש לו סוכריית טופי- שהיא קצובה בזמן- וישחרר למחרת בבוקר אלפי דירות החוצה רק בשביל שלא לפספס את הטופי. ואלה לא דירות בכאילו- שהן תקועות על המדף לשנים – בלי תב"ע ובלי היתרים שאולי רק בעוד 6 שנים יהפכו לדירות מגורים. אלה דירות גמורות מוכנות מיידית בלב מרכזי הערים ישר על המדף למחר בבוקר – אלפים- רק לקחת טייק אווי".
"יצאת מדעתך" תקף ראש אגף התקציבים תכמוני. "למה שנוותר על מס השבח? מרוה"מ הפילו עלי עכשיו לגרד עוד שני מיליארד שקל לבתי החולים בגלל הקורונה".
"תחכמוני" אמרה לו מאי. "זה כלום. תאמין לי. ממילא רוב המוכרים נמצאים כבר במסלול של מס שבח מוטב- לינארי. תוסיף לזה את ניכוי ההוצאות לפי סעיף 39 לחוק (מס הרכישה, עו״ד ברכישה, עו״ד במכירה, ניכוי הריבית הריאלית על המשכנתא, הוצאות מתווך ברכישה ובמכירה ועוד) וממילא אתם תכלס לא גובים כאן כלום לדירות האלה. רק שקל שישים אולי על כל דירה.
"השר"- אמרה מאי "תחשוב בבקשה פעם אחת מחוץ לקופסה שמורכבת רק ממקלות עתיקים. בגזרים אני מבטיחה לך שאתה תקבל מיידית אלפי דירות מוכנות לשוק למחר בבוקר בהוראת שעה. אתם אומרים הרי שזו שעת חירום , לא?".
שר האוצר שולמן החליט לסכם את הדיון הלילי – ״אין מה לעשות. הפעם את אומרת דברי טעם מאי. החלטתי———-" כשצלצול האינטרקום שעל שולחנו קטע אתו באמצע דבריו.
הדיון נעצר בטרם השר שולמן הספיק לומר ליועציו הקרובים מה החליט, כשמזכירת השר הייתה על רמקול הטלפון – ״השר סליחה על ההפרעה, אבל מלשכת רוה״מ על הקו, הם רוצים לדעת מייד מה אתם עושים עם ההתפרצות המטורפת של מחירי הדירות״.
הבהרה: כל המתואר בטור זה הינו דמיוני לחלוטין ואין כל קשר ישיר או עקיף למציאות העכשווית.
